זיקנה בעיר- כדאי לתכנן את זה // בשיתוף איגוד המתכננים

יום ה’, 12 ספטמבר, 18:15 – 21:00

עובדה חשובה לכל מי שמתכנן לחיות מעל גיל 65 וגם שתהיה לו דירה: בניגוד לסברה הרווחת, יותר מ-500 מיליון בני אדם בגילאי 65+ גרים בערים. מדובר ביותר ממחצית מהאנשים המבוגרים בעולם.

איגוד המתכננים סבור שהגיע הזמן לשבת ולדון בענין בכובד ראש.הנכן מוזמנים ומוזמנות לערב עיון בנושא “זקנה בעיר – כדאי לתכנן את זה”, העוסק כולו בתכנון דיור עבור הגיל השלישי.

מידע מלא אודות ערב העיון יועלה בימים הקרובים. הרשמה מוקדמת לערב דרך אתר איגוד המתכננים בקישור זה:
https://www.aepi.org.il/index2.php?id=652&lang=HEB

(תמונה לקוחה מספר ‘מגוחך בעורף האויב”, קובי ניב ודודו גבע, אדם מוציאים לאור, 1985. יש דברים שלא מתיישנים…)

תערוכה: סגור לרגל שיפוצים /under construction

תל אביב, עיר של הריסה ובניה מחדש. על חורבות הבאוהאוס המתכלה לאיטו מתקיימת ומתהווה עיר חדשה של מגדלים, גורדי שחקים, שכונות חדשות ובעיקר פרוייקטים קבלניים שאפתניים המתיימרים לחזק יסודות להוסיף קומות ולתת תקווה לדיור איכותי, משאת נפשו של כל דייר תל אביבי. הכל תחת כנפיה של תמ״א 38, תוכנית מתאר ארצית תוכנית החלה על כל שטח מדינת ישראל ומשפיעה גם על התכנון המחוזי והמקומי, על נושאים בעלי חשיבות ציבורית כמו עקרונות בינוי ושימוש בחופים דרכי תחבורה, ועוד.

בשנים האחרונות מורגשת תוכנית המתאר הזו בכל רחבי הארץ, דרך שבילים של הריסות, טרקטורים, מערבלי בטון ומשאיות. אותם רכבים גדולים ומכשור חדשני שינתץ יפרק וישבור, יהיה גם זה שיבנה מעל ההריסות את החדש. כי זו מהותה של התחדשות. מחיקת וניקיון הישן. לעיתים קורה התהליך גם פנימה בנפש. כדי להיבנות ולהתקדם עלינו להשאיר מאחור את העבר גם אם היו בו חלקים יפים.

בתערוכה נותנים 13 אמנים את פרשנותם האישית לנושא ההרס והבניה מחדש. לעיתים תתייחס העבודה רק לחומר ולאלמנטים מתוך עולם פיזי של התרחשות המתקיימת סביבם, ובמקרים אחרים כמו בעבודות של עירית ספיר וסמי קטן,נוכל למצוא את סיפורם של האנשים הקטנים המתקיימים לצד העולם הבלתי מנוצח של המנופים והדחפורים.

בינתיים לא נותר לנו אלא להתהלך כמתים חיים באתרי בניה לנשום את הפיח את ריח המתכת הנצרבת ואת רעש הדחפורים, לדלג מעל שיברי עץ ושקי חול ולחכות שהעיר תסיים לבנות את עצמה לדעת והרכבת הקלה תיקח אותנו הרחק הרחק מכאן.


יוצרים. “תחנה סופית”

יום ה’, 27 יוני , 2019 // 18:00 – 21:00

משתתפים
לביא ונונו במאי “תחנה סופית”
אדריכלית אירית סייג-אוריון ראשת צוות יפו/דרום, מנהל ההנדסה, עיריית ת”א-יפו
אדריכל אלעד הורן מנהל המרכז לחקר המורשת הבנויה בטכניון
עו”ד גיל גן-מור האגודה לזכויות האזרח
ניסן אלמוג מתכנן ערים ויזם חברתי
שולה קשת מובילת המאבק לפינוי התחנה, יו”ר ועד שכונת נווה שאנן וחברת מועצת העיר ת”א-יפו
מנחה: ד”ר ניר מועלם מתכנן ערים, עו”ד, מרצה בכיר, ראש המעבדה למדיניות התכנון – הפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים בטכניון

הכניסה בתשלום: 40 ש”ח בהרשמה מוקדמת (עד ליום ב’, 24 יוני) // 60 ש”ח בהרשמה מאוחרת (מה- 25 ליוני וברישום במקום). להרשמה יש ללחוץ כאן
 

 

על המפגש

במסגרת סדרת יוצרים, מארח איגוד המתכננים בישראל בשיתוף גלריה זהזהזה מפגשים עם יוצרים דוקומנטריים. המפגש הנוכחי יציג את הסרט “תחנה סופית” (בימוי: לביא ונונו, הפקה: טושטוש), אשר הופק במסגרת סדרת הדוקו החדשה “האזרחי גואטה” של תאגיד “כאן”. 

סרט זה עוסק באחד המפגעים הגדולים בתחומי העיר ת”א- התחנה המרכזית החדשה: התדרדרותה, השפעותיה האורבניות והחברתיות והעתיד שלה. לאחר הקרנת הסרט, יתקיים דיון פתוח בהשתתפות יוצרי הסרט, אורחים ובעלי עניין.

סדר יום

דברי פתיחה: ראש איגוד המתכננים 18:00
הקדמה: ד”ר ניר מועלם. ראש המעבדה למדיניות התכנון בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. 18:05
הקרנת הסרט “תחנה סופית” 18:10
דיון פתוח בנוכחות הבמאי ובעלי עניין 19:00
סיום משוער 20:30

 

(כל התמונות באדיבות ניר מועלם)

המפגש בשיתוף אגודת המתכננים בישראל

INTO THE WILD // תערוכה קבוצתית

07.03.2018 – 28.04.2018

משתתפים: אירית דנוך, איריס דה בוטון, ג׳ניפר בלוך, אביבית סגל, שרון אברהם, אליה לוי, ניר אהרון, מיטל פולצ׳ק, רועי פיורסקי, עירית ספיר, ענת הדר, שולי בורשטיין, חוה זילברשטיין

שעות פתיחה: ג’-ו’ 11:00 – 15:00 // שבת 11:00 – 19:00

פתיחת התערוכה: יום ה’, 7 מרץ, 20:00

איש חזיר // רועי פריוסקי

בפתיחת התערוכה תערך הופעת אורח של היוצרת יעל איזנברג // הכניסה חופשית

היו ימים, אשר האדם לא הכיר את ערך-האויר, אשר לא ידע, כי באין אויר אין חיים לו ולכל חי על האדמה, כמו שאין חיים לדג בלי מים.  וכן היו ימים, אשר לא ידע האדם, מה האור לו ולחייו…

ומי יודע, אם היה האדם מסוגל להכיר מה שהוא מכיר ולהרגיש מה שהוא מרגיש, אם היתה בכלל אפשרות הכרה או הרגשה, לוּלא היה האדם חי את כל מה שהוא מכיר ומרגיש, לוּלא היו כל הכוחות וכל התנועות העולמיים, שהוא מסוּגל להכיר ולהרגיש, משתתפים בתור יסודות ביצירת אותו הדבר, שאנו קוראים לו חיים.

האדם באשר הוא אדם, צריך להיות תמיד בתוך הטבע; כי הטבע הוא לאדם המרגיש והמכיר ממש מה שהמים הם לדג.  כי לא רק להשתקפות בבואתו של הטבע בתוך נפשו זקוק האדם. זקוק הוא לספירה של הטבע, ללחיצה המקפת והמאחדת, שהטבע, שההוויה אין-הסופית לוחצת על כל נקודה מנקודות גופו ונפשו ומכריחה אותו לחיות, להיות אדם ולהיות פרט בפני עצמו; זקוק הוא לקשר בלתי האמצעי והתמידי שבינו ובין הטבע אין-הסופי, ליניקה הנעלמה, שכל אחד מאטומי גופו ונפשו יונק מן הטבע האין-סופי ושכולו יונק מן האין-סוף; זקוק הוא לא רק להכרה ולהרגשה, זקוק הוא לחיי עולם.

ובפועל אתה רואה ממש ההפך מזה. רואה אתה, כי האדם במידה שהוא לוקח יותר מן הטבע, הוא הולך ומתרחק ומתעלם ממנו; במידה שחייו מתעשרים, מתרחבים ומתעמקים הוא הולך ובונה לו חיץ יותר ויותר עבה בינו ובין הטבע, הולך ומצטמצם ומתכווץ בתוך חומותיו כצב הזה בתוך שריונו עד כי כבר הורגל לחשוב למכשול ראשון, כי חיים לחוד וטבע לחוד. רואה אתה, כי גם המדע, המבקש את אורו הנגלה של הטבע, גם האמנות, המבקשת את אורו הגנוז–שניהם אינם מכריחים את האדם ואינם מצווים עלייו בהחלט, במפגיע, לצאת מתוך קליפתו, לבקש את המרחב, לבקש חיי עולם; שניהם כאילו מבקשים לצמצם את הטבע ולדחוק אותו–זה לתוך חדרי העבודה והדרישה המדעית, וזו לתוך חדרי המשכית–ולעקור את שרשי נשמת האדם האחרונים מתוך הטבע. לכל היותר הם מזמינים את האדם (ובצורה זו ממילא יש בהזמנתם מעין לעג נסתר) לצאת לפרקים, לעתים קרובות או רחוקות, יציאת עראי אל הטבע לבקש תורה מפיהו, להסתכל בו ו’להינות’ ממנו.

א. ד. גורדון

על התערוכה

מאז הופעת האדם עלי אדמות לפני כ-2.5 מליון שנה ועד 10,000 שנה לפני זמנינו מתאפיינת התקופה הארוכה ב’אנימיזם’ – כל העולם חי. האבנים, המעיינות, העצים והחיות נתפסים כיצורים חיים כמו האדם וכמו עוד ישויות נראות ובלתי נראות. האדם אינו מיוחד או עליון אלא חלק הרמוני מבריאה שלמה. אין טבע שניצב אל מול האדם. אין מושגים של בעלות ושליטה. האדם נע ונד בקבוצות קטנות ומלקט, צד ומשחק לפי צרכיו כמו כל יצור חי וכחלק בלתי נפרד ממעגל הטבע. זוהי התקופה הממושכת ביותר בתולדות האדם.

רק לפני כ-10,000 שנה החל המין האנושי להתקבץ בחברות גדולות יותר, להתיישב באזורים מוגדרים, לפתח חקלאות ולביית בעלי חיים. המהפכה הזו היא ראשית יצירת מניפולציה שיטתית על הטבע הסובב. חיות ואדמות הופכות לאובייקטים במקום ליצורים חיים שווים.

השלב המכריע ביותר בהוצאת האדם מן הטבע החל עם המהפכה המדעית-פילוסופית בראשית המאה ה-18 שדנה את האדם כקטגוריה מיוחדת ועצמאית אל מול טבע דומם המשמש מושא לחקירה וניסוי. תוצאותיה של המהפכה מתממשות במהפכה התעשייתית ואחריה הטכנולוגית שהגיעה לרמות שיא של ניצול ויישום חומרי הגלם בטבע בעזרת ייצור המוני (מכונות וסרט-נע) שמטרתו הברורה היא יצירת רווח והון ללא התחשבות בסובב. אולם הסובב זועק את דברו בהתחממות גלובלית, בזיהום מים, אויר ואדמה, בחיסול יערות ושטחים ללא הכרה ונוצרת ההבנה שאנו כורתים את העץ עליו אנו עומדים. היום, רמת התערבות האדם בטבע הגיעה לממדים כאלה, שמנגנוני הבקרה הטבעיים שוב אינם מסוגלים לייצב מערכות ביולוגיות רבות. התוצאה: הכחדה המונית של צמחים ובעלי חיים.

בתערוכה INTO THE WILD מציגים שלושה-עשר אמנים שלוש-עשרה זויות לנושא ״אל תוך הפרא״ כל אחד מנקודת מבטו האישית ותפיסתו. הטבע מוצג גם כפרא הבלתי ניתן לריסון, חזק, ועצמתי מחד, אך מסודר ומאורגן בסדר פנימי מופתי מאידך (כבמנדלה)  וגם, כמובן כחלש וכנוע אל מול עוולות האדם, החיה הכי חכמה ופראית בטבע.

אביב תכנוני. מדעי הנתונים ודמוקרטיזציה של תהליכי התכנון במאה ה-21

יום ה’, 3 ינואר, 2019

משתתפים
אדריכלית דנה חרמש ראש תחום Urban Data and Innovation, משרד DRAW Brooklyn, ניו יורק
נגה מיירס מנהלת מערך ערוצי הידע העירוני, עיריית תל-אביב-יפו
ניר יריב יזם ומוביל “פרויקט תב”ע פתוחה”, הסדנא לידע ציבורי
אמיתי הר לב מנכ”ל, MODUS מתכננים עם אנשים

לא נותרו מקומות פנויים למפגש (ולכן אין קישורים להרשמה בדף האירוע). ניתן להירשם לרשימת המתנה במידה ויתפנו מקומות – נא לשלוח מייל עם פרטים לכתובת wl@zezezegallery.com.

המפגש בשיתוף איגוד המתכננים בישראל

 

 

על המפגש
תכנון עירוני הוא אחד התחומים המשפיעים ביותר על חיי היום-יום של כל אדם ואזרח. אך למרות ההתקדמות הרבה במודעות ובחשיפה לנושאים העוסקים בנושאי תכנון, התחום עצמו על תהליכיו המקצועיים והביורוקרטיים, עקרונותיו ושיקוליו נותר ברובו ארכאי, סבוך ובלתי נגיש יחסית למעורבות ופתיחות חיצונית, נחלתם של מעטים המכירים את דרכיה העקלקלות של ‘המערכת’, מבינים את שפת הקודים של תכניות, תקנות ותב”עות, ומנווטים את תהליכי התכנון.

תחום מדעי הנתונים (data science) המתפתח בצעדי ענק בשנים האחרונות, בשילוב טכנולוגיות מתקדמות ויכולות המתחדשות אחת לבקרים לאיסוף ולאיחסון כמויות מידע אדירות, כמו גם שיטות חדשניות לניתוח והצגת אינסוף הדאטא, עשוי לשנות מצב זה. הוא מרחיב את מעגל האנשים אשר יכולים להפיק מידע, לנתח אותו ולהציע אלטרנטיבות חדשות של המציאות הפיזית. הוא מאפשר באמצעים קלים ונגישים יחסית למגוון רחב יותר של בעלי עניין להגיע לתובנות והבנות עמוקות יותר באופן עצמאי, ולפתח נתיבים מקבילים להתייחסויות מגוונות לתהליכי התכנון.

מאידך, לא אחת הכוחות המניעים את הטכנולוגיה והכלים שעושים בה שימוש מונעים ממניעים עסקיים ואנוכיים של ענקיות הטכנולוגיה וחברות שונות. כלים אלה משפיעים על עיצוב המרחב האנושי במטרה לנצל אותו לרווח כלכלי, ולא בהכרח להיטיב ולשפר אותו לטובת האזרח.

בערב זה, נדון בפוטנציאל של הרחבת ארגז הכלים התכנוני כמו גם הרחבת המשתמשים בו, והפיכת תהליכי התכנון לפתוחים ומגוונים יותר במאה ה-21. איך ייראו תהליכים שכאלה, מי יעצב אותם ומי יהנה מהם, ומה יתרונותיהם ומה הסכנות בהם.

סדר יום

דברי פתיחה 18:00
אדריכלית דנה חרמש: “לא מספיק לומר סמארט סיטי: איך מהפכת המידע יכולה להפוך את מקצוע התכנון (וערים בכלל) ליעיל יותר, צודק יותר, וחכם באמת” 18:15
ניר יריב, “פרויקט תב”ע פתוחה”, הסדנא לידע ציבורי 18:55
נגה מיירס, מנהלת מאגר ערוצי הידע העירוני, עיריית תל אביב – יפו 19:10
אמיתי הר לב, MODUS – מתכננים עם אנשים 19:25
דיון פתוח 19:40
סיום משוער 20:30

על המשתתפים

דנה חרמש, אדריכלית (אוניברסיטת תל-אביב, 2013), עבדה במשרד בר-אוריין אדריכלים (2011-2017), בוגרת תואר שני ב-Applied Urban Science and Informatics מאוניברסיטת ניו-יורק (NYU, 2018) וראש תחום Urban Data and Innovation במשרד DRAW Brooklyn, ניו יורק.
במסגרת התואר השני התמחתה במחלקת תכנון ערים של עיריית ניו-יורק בצוות התכנון המטרופוליני, שם עבדה על מחקר אורבני מבוסס data וקוד. עוסקת בפיתוח שיטות לשימוש ב-data וטכנולוגיה לטובת תכנון וניהול טוב יותר וצודק יותר של ערים.
מחקרה על ההיתכנות הכלכלית של תכנית רובע 3 בתל-אביב פורסם בעיתון ״דה-מרקר״ ביולי 2018.
לא מספיק לומר סמארט סיטי: איך מהפכת המידע יכולה להפוך את מקצוע התכנון (וערים בכלל) ליעיל יותר, צודק יותר, וחכם באמתביג דאטא וטכנולוגיות חדשניות פותחות את תכנון ועיצוב המרחב לעוד הרבה משתתפים, ואכן – מעגל רחב יותר של גופים, פרטיים וציבוריים, קטנים וגדולים, מנתחים, מעצבים ומשנים את המרחב. מאידך, מקצוע התכנון עצמו – המעצב העיקרי של הסביבה האורבנית, כמו גם הכלים והבירוקרטיה שלו, לא השתנו רבות מאז שבני אדם התחילו לתכנן ערים לפני כמה מאות שנים בלבד.
באמצעות דוגמא למחקר מבוסס דאטא מרחבי ממערכת ה-gis של עיריית תל-אביב להערכת ההיתכנות הכלכלית של תכנית רובע 3, אנסה לבסס את הדיון לגבי מה הופך עיר לחכמה באמת, למה כדאי לנו להרחיב את ארגז הכלים התכנוני, איזו אחריות יש לנו כלפי הערים שלנו שמרוב שהן חכמות הן לעיתים שוכחות עבור מי הן קיימות, ולמה דווקא אדריכלים ומתכננים ישרטטו את התשובה לאיך הטכנולוגיה יכולה לשרת את הערים והציבור ולא להיפך.

ניר יריב הוא מפתח תוכנה שעוסק בקוד ומידע פתוח. יחד עם יאיר אסף-שפירא יזם ומוביל את פרויקט תב”ע פתוחה מבית הסדנא לידע ציבורי.
הסדנא לידע ציבורי היא גוף שהקימו אנשי ונשות תוכנה ועיצוב על מנת לקדם פתיחת מידע ציבורי בישראל. לצד פרויקטים ברמה הארצית כמו מפתח התקציב וכנסת פתוחה, פרויקטים כמו תב”ע פתוחה עוסקים ברמה המוניציפלית ומנסים להביא לפני תושבים ופעילים מקומיים מידע שרלוונטי לאזור מגוריהם.
במהלך הקמת ופיתוח הפרויקט נתקלנו במחסומים שונים שהציבו גופי מדינה בפני הגישה למידע, בכוונה ושלא בכוונה, ופיתחנו שיטות שונות לטפל בהם, מפתרונות טכנולוגיים ועד אמצעים משפטיים. כיום אנו מנגישים מידע תכנוני של עשרות רשויות מקומיות, דרך אתר תב”ע פתוחה, דפי פייסבוק וטוויטר והתראות מייל, ולשמחתנו נוכחים בשיפור משמעותי בנכונות המדינה לשחרר מידע לציבור.
הסדנא לידע ציבורי
// פרויקט תב”ע פתוחה

 

 

 

נגה מיירס, בוגרת המסלול לתכנון ערים ואזורים בטכניון, עסקה כעשור בתכנון אסטרטגי בישובים בארץ. משנת 2000 החלה לעסוק בקידום של ערים חכמות ותכנון מבוסס נתונים ומערכות מידע.
משנת 2017 עובדת בעיריית תל-אביב-יפו במינהלת הידע העירוני  – מנהלת צוות האחראי על 3 תחומי עיקריים: ניהול ידע, אינטרנט, ופרוייקטים דיגיטליים ובראשם פרוייקט דיגיתל.
מאמינה בתכנון עירוני מבוסס על נתוני אמת ומדידה שוטפת ולכן משולבת בעולם התכנון באמצעות ניהול ואינטגרציה של מידע וידע עירוני.
בהרצאתי אציג על קצה המזלג את פרוייקט דיגיתל, פרוייקט הדגל של עיריית תל-אביב-יפו, בדגש על איסוף המידע, אינטגרציה של מידע, מדידה שוטפת, כאשר התוצאה היא מידע פרסונלי מוכוון לקוח.

אמיתי הר לב הוא מתכנן ערים, מוסמך הטכניון. מומחה לתכנון בשיתוף הציבור, אסטרטגיה ובניית הסכמות. משמש כמנכ”ל “MODUS – מתכננים עם אנשים”, חברת תכנון וייעוץ המתמחה בעיצוב ויישום אסטרטגיות לתכנון בשיתוף הציבור, באמצעות דיאלוג בין בעלי עניין. רשויות, ארגונים וקהילות המקדמים תכנון, מדיניות ותהליכי שינוי, נעזרים במודוס כדי לקדם את מטרותיהם באמצעות שימוש במגוון כלים חדשניים של שיתוף, דיאלוג ובניית הסכמות. מודוס פועלת בעיקר בתכנון בשיתוף הציבור, ובכלל זה: תכנון מתארי, התחדשות עירונית, שכונות, מגזרי ועוד, בעיצוב ומימוש אסטרטגיות לקיימות, בדיאלוג עם מחזיקי עניין בתאגידים גדולים ובהובלת תהליכים אסטרטגיים במרחב הכפרי.
www.modus.org.il

לא נותרו מקומות פנויים למפגש (ולכן אין קישורים להרשמה בדף האירוע). ניתן להירשם לרשימת המתנה במידה ויתפנו מקומות – נא לשלוח מייל עם פרטים לכתובת wl@zezezegallery.com.

באנו חושך לגרש // תערוכת ילדים

פתיחה חגיגית והדלקת נר ראשון: יום א’, 2 דצמבר, 18:30 // הכניסה חופשית
כל הילדים מציירים. הדחף ליצור ולהגיב במדיום פלסטי וחזותי קיים בכולנו בגיל צעיר, וחלקנו גם בוחרים בו כמקצוע או דרך חיים. בתערוכה ״באנו חושך לגרש״, שנפתחת בחג החנוכה, יציגו ילדים בגילאי 10-14 את הפרשנות החזותית שלהם לנושא אור וחושך, טוב ורע, חזק וחלש, האלוהי מול השטני, כל אחד מנקודת מבטו היחודית, בטכניקות שונות ומגוונות.
״חושך ואור״ קיים כרעיון ברמה הפרטית, החברתית, הציבורית, והמסורתית. אין ספור דימויים ומטאפורות מצויים במילים חושך ואור. חיינו הפרטיים, הארציים, המיסטיים והציבוריים סובבים בחושך ובאור.
משתתפים: סופיה גוטמן // אלון שריד // יואל חנוכה // אריאל איבשין // אורון נדיב // רומי שריד // אריאל יובל שמידט // יואב בלך

שעות פתיחה:

יום א’, 2 דצמבר, 18:30: פתיחה חגיגית והדלקת נר ראשון של חנוכה בליווי להקתה של רות שועלי וכיבוד ברוח החג
ימים ב’-ה’, 3-6 דצמבר: הגלריה תהיה פתוחה למבקרים בשעות 16:00-19:00
במהלך החג תארח הגלריה שעת סיפור, הפעלות והדלקת נרות בכל יום בשעה 17:30. 

סדנאות לילדים:

בבקרים תארח הגלריה את “החממה” לסדנאות איור, קומיקס, מלאכת יד ועיצוב לילדים בנושאי אור וחושך. ההשתתפות בהרשמה מראש – לתיאום יש ליצור קשר עם הילית שפר, 050-5682890, hilit@zezezegallery.com. למידע מלא אודות הסדנאות יש ללחוץ כאן.

Jakarta Jaya – תכנית מתאר ל-“מנהטן הירוקה”, ג’קרטה

משתתפים
ד”ר אדריכל פלוריאן היינצלמן סטודיו SHAU
מתכנן ערים עמוס ברנדס
מוטי קפלן
מנחה: ד”ר אמילי סילברמן

להרשמה מוקדמת יש ללחוץ כאן

על האירוע
איגוד המתכננים בישראל בשיתוף עם המועצה הישראלית לבניה ירוקה, הפורום הישראלי לעירוניות וגלריה זהזהזה לאדריכלות שמחים לארח את ד”ר אדריכל פלוריאן היינצלמן, ממקימיו של משרד SHAU, לשיחה אודות תכנית האב Jakarta Jaya – The Green Manhattan, אותה ערך משרדו בבירת אינדונזיה.
את הערב תנחה ד”ר אמילי סילברמן, ראש הקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית, לצד מתכנני הערים עמוס ברנדס ומוטי קפלן אשר יוזמנו להגיב לתכנית. בסיום הערב ייערך דיון פתוח עם הקהל.

Green Manhattan, Studio Shau

על Jakarta Jaya – The Green Manhattan
תכנית אב המתפרסת על שטח של למעלה מ- 58 מליוני מ”ר, העבודה על התכנית החלה בשנת 2012. התכנית מיועדת ל- 1.9 מליוני תושבים. “מנהטן הירוקה” היא מצבור של פרויקטים אקולוגיים, חברתיים ועתידיים המאוחדים בחזון כוללני אחד לעיר העתיד הטובה ביותר במפרץ ג’קרטה. השימוש בשיטה אינטרגטיבית מאפשר להשקעות המתוכננות לפתור את כל הבעיות הנוכחיות והעתידיות, וכן להציע לכל המעמדות החברתיים אפשרויות חדשות רבות ליתרונות כלכליים.

Green Manhattan, Studio SHAU

ד”ר אדר’ פלוריאן היינצלמן
למד אדריכלות ב- Hochschule för angewandte Wissenschaften (בית הספר הגבוה למדעים יישומיים) במינכן, וסיים את לימודיו בשנת 2003. פרויקט הגמר שלו, שנעשה עם טוביאס הופמן, זכה ב- International Archiprix 2003. עם סיום לימודיו זכה במספר מלגות ללימודי המשך ביפן ובמכון ברלחה בהולנד, שם סיים את לימודיו בשנת 2006. עבד שלוש שנים כאדריכל פרויקט ב- UNStudio van Berkel & Bos ברוטרדם בו היה אחראי בין היתר לעיצוב והובלת פרויקט מכון פראונהופר בשטוטגרט. הוא גם היה חבר יסוב בקבוצת הידע בנושא קיימות במשרד. שימש כמנהל הפרויקט של ReVolt House, ההצעה של אוניברסיטת דלפט בתחרות “סולר דקתלון 2012”. לימד קורסים במסלול לתואר שני ועבד על מחקר לתואר דוקטור עם פרופ’ ד”ר אינג’ פטריק טויפל.
בהרצאתו, יציג ד”ר היינצלמן את תכנית האב החדשה “מנהטן הירוקה” הכוללת את הקמתו של אי חדש מול חופי ג’קרטה, קיר ימי כנגד הצפה ותגובה לגידול באוכלוסיה ובצפיפות בעיר. בהרצאתו הוא יציג את ההקשר של תכנון עירוני באינגונזיה – המדינה בעלת האוכלוסייה הרביעית בגודלה בעולם, אשר רק לאחרונה נפתחה בפני ביקורי ישראלים. האי החדש – “מנהטן הירוקה”, אשר מתוכנן להכיל כשני מליון תושבים, הוא “מכלול של פרוייקטים אקולוגיים וחברתיים במבנה רב-רשתי יחיד.”
 
האירוע ייערך באנגלית.
הכניסה בתשלום:
לחברי איגוד המתכננים בישראל, סטודנטים ופנסיונרים, 25% הנחה בהרשמה מוקדמת בלבד (להרשמה מוקדמת בהנחה יש ללחוץ כאן).
לתשומת לבכם, אנו שומרים מקום בהרשמה מוקדמת בלבד.
האירוע בשיתוף איגוד המתכננים בישראל, המועצה הישראלית לבניה ירוקה, והפורום הישראלי לעירוניות

מאלטנוילנד להולילנד

מפגש #1:  מאלטנוילנד להולילנד
יום חמישי, 5 יולי, 19:00
בין פרשיות הולילנד לבזק, בין ההזנחה הפושעת בטבריה לברדק בנהריה, בין הרודנות של הטייקונים לאטימות של הממסד עובר קו מחבר שמטיל צל כבד על העשיה בישראל. אורנה ואבנר מספרים חוויות אישיות וציבוריות מפרשות גדולות שחשפו או ניסו לחשוף, ויצאו מהצד השני של המנהרה חזקים ומיודעים יותר.

הכניסה למפגש בתשלום.
בהרשמה מראש (עד ליום שישי, 29/6), 70 ש”ח.

בהרשמה מראש לאחר מכן, 100 ש”ח.
להרשמה לכל הסדרה יש ללחוץ כאן.
(ניתן להירשם לכל מפגש בנפרד, דרך דף האירוע המתאים).

על סדרת המפגשים
במהלך החודשים הבאים, תארח הגלריה סידרה בת ארבעה מפגשים, בה ייבחנו אורנה אנג’ל, אבנר הופשטיין ואורחים מעניינים איך השתבשו הדברים במדינה וכיצד ניתן להחזיר אותם למסלול.

אורנה אנג’ל ואבנר הופשטיין מסירים כפפות, מוותרים על מכבסת המילים, משאירים את הפחד מאחור ומנתחים באיזמל מנתחים קר את כל מה שמטריד אותנו באמת: המלחמה בשחיתות, התכנון הלקוי, הניהול הגרוע, העדר השקיפות, והבלגן בצנרת הביורוקרטית.

נשאל – ונענה – מה כל אחד יכול לעשות בחלקת האלוהים הקטנה שלו כדי לשפר את המצב? איך אפשר להיות מעורב? מה נדרש כדי להפסיק לפחד? ובעיקר: איך נדאג שלילדים ולנכדים שלנו ישאר מקום טוב יותר לחיות בו?

המפגשים מתאימים לכל מי ש-“המצב” מטריד אותו, לאנשי מקצוע ולמתכננים, למנהלים אשר רוצים לנהל נכון בסביבה משתנה, ולכל אחד אשר אכפת לו מהמדינה והסביבה בה הוא חי.

לדף הסדרה ורשימת המפגשים יש ללחוץ כאן

על המשתתפים

אורנה אנג’ל אדריכלית, יזמית פרויקטים בני קיימא, ועוסקת בליווי ארגונים ופרויקטים.
שימשה כמנכ”לית חברת “אוצר מפעלי ים” אשר ניהלה את מתחם נמל ת”א, ובתפקידה זה יזמה וניהלה את תהליך השיקום והעיצוב מחדש של הנמל. לאחר מכן מונתה לסמנכ”לית תכנון וקיימות בקבוצת שיכון ובינוי , שם הטמיעה עקרונות ניהול בסטנדרטים בינלאומיים של קיימות. בנוסף שימשה כדירקטורית בתעשייה האווירית, לצד ליווי גופים ורשויות בניהול אסטרטגי, ניהול סיכונים וקבלת החלטות בעולם משתנה בגישה של קיימות ואחריות חברתית.
אורנה היא ממקימי האגודות השיתופיות החקלאיות ״לב השדה״ ו״טנדר״, מרצה במכון מנדל למנהיגות ומשמשת כיום כיו״ר ועדת ביקורת בביטוח הלאומי.

אבנר הופשטיין הוא  עיתונאי חוקר מזה עשרים ושתיים שנה בכלי תקשורת רבים. בין היתר שימש עד לאחרונה : עורך תוכניות תחקירים בערוץ 2, ראש דסק התחקירים בגלי צהל, במאי בערוץ 10, עורך ב”ידיעות אחרונות” ושליח העיתון בארה”ב. הופשטיין אחראי לחשיפות ותחקירים רבים בארץ ובעולם ביניהם חשיפת המקור הבאסקי של “ירושלים של זהב”, התחקיר על רשת עולמית של סחר באיברים, חשיפת היהודים האבודים באמזונס, ותחקירים על שלדון אדלסון; חבר הועד המנהל של “העין השביעית” ומרצה לעיתונות באוניברסיטה הפתוחה, באוניברסיטת תל אביב ובמכללת עמק יזרעאל.

אורנה אנג’ל ואבנר הופשטיין מפרקים להון-שלטון את הצורה

במהלך החודשים הבאים, תארח הגלריה סידרה בת ארבעה מפגשים, בה ייבחנו אורנה אנג’ל, אבנר הופשטיין ואורחים מעניינים איך השתבשו הדברים במדינה וכיצד ניתן להחזיר אותם למסלול.

אורנה אנג’ל ואבנר הופשטיין מסירים כפפות, מוותרים על המכבסת המילים, משאירים את הפחד מאחור ומנתחים באיזמל מנתחים קר את כל מה שמטריד אותנו באמת: המלחמה בשחיתות, התכנון הלקוי, הניהול הגרוע, העדר השקיפות, והבלגן בצנרת הביורוקרטית.

נשאל – ונענה – מה כל אחד יכול לעשות בחלקת האלוהים הקטנה שלו כדי לשפר את המצב? איך אפשר להיות מעורב? מה נדרש כדי להפסיק לפחד? ובעיקר: איך נדאג שלילדים ולנכדים שלנו ישאר מקום טוב יותר לחיות בו?

המפגשים מתאימים לכל מי ש-“המצב” מטריד אותו, לאנשי מקצוע ולמתכננים, למנהלים אשר רוצים לנהל נכון בסביבה משתנה, ולכל אחד אשר אכפת לו מהמדינה והסביבה בה הוא חי.

מפגש #1:  מאלטנוילנד להולילנד
יום חמישי, 5 יולי, 19:00
בין פרשיות הולילנד לבזק, בין ההזנחה הפושעת בטבריה לברדק בנהריה, בין הרודנות של הטייקונים לאטימות של הממסד עובר קו מחבר שמטיל צל כבד על העשיה בישראל. אורנה ואבנר מספרים חוויות אישיות וציבוריות מפרשות גדולות שחשפו או ניסו לחשוף, ויצאו מהצד השני של המנהרה חזקים ומיודעים יותר.
לדף המפגש ולהרשמה מראש יש ללחוץ כאן

מפגש #2: אפשר בבקשה לקרוא למנהל?
(מועד מדויק יעודכן בקרוב)
למה מייבאים בישראל את האייפונים הכי הכי חדשים, שניה אחרי שהם יוצאים, אבל לא את שיטות הניהול המתקדמות בעולם המערבי? על ניהול כושל, ללא מחשבה מוקדמת, שיוצר ערימות על גבי ערימות של בעיות בשוק הדיור, בכבישים, בשירותים החברתיים ובתיכנון העירוני.
לדף המפגש ולהרשמה מראש יש ללחוץ כאן

מפגש #3: רציתי שתדע
(מועד מדויק יעודכן בקרוב)
כשבונים פרויקט ציבורי בברלין מקיפים את אתר הבניה בכל הנתונים, במספרים, בתחשיבים, ובהדמיה של התוכנית. ובישראל? פרויקטים שמתחילים בתיקצוב של 30 מיליון שקלים מסתיימים ב- 150 מיליון ובעמוד בדו”ח מבקר המדינה. למה לא משתפים את הציבור בישראל בהחלטות? למה מנסים לעבוד עלינו כל הזמן בעיניים? ומה באמת שקיפות נותנת לאזרח, מעבר להרגשה טובה?
לדף המפגש ולהרשמה מראש יש ללחוץ כאן

מפגש #4: אני ואתה נשנה את העולם… או לפחות את השכונה
(מועד מדויק יעודכן בקרוב)
מלכות יופי נוהגות לומר שאם כל אחד יתרום ארוחה אחת ביום – זה יחסל את הרעב בעולם. אנחנו פחות נאיביים, אבל מאמינים שכל אחד יכול להיות אקטיביסט עצמאי, גם בלי מגהפון ואלפי חברים בפייסבוק. מפעילות בבית הספר ועד הפגנה ברשות המקומית, מועד השכונה ועד ועד העובדים בבית העסק – ההרצאה נותנת מדריך למי שבאמת נמאס לו לשבת ולקטר, ורוצה לעשות שינוי, מקטן ועד גדול.
לדף המפגש ולהרשמה מראש יש ללחוץ כאן

הכניסה לאירועים בתשלום.
בהרשמה מראש לכל המפגשים (עד ליום שישי, 15/6), 240 ש”ח.
בהרשמה מראש לאחר מכן, 300 ש”ח.
להרשמה לכל הסדרה יש ללחוץ כאן.
(ניתן להירשם לכל מפגש בנפרד, דרך דף האירוע המתאים).

על המשתתפים

אורנה אנג’ל אדריכלית, יזמית פרויקטים בני קיימא, ועוסקת בליווי ארגונים ופרויקטים.
שימשה כמנכ”לית חברת “אוצר מפעלי ים” אשר ניהלה את מתחם נמל ת”א, ובתפקידה זה יזמה וניהלה את תהליך השיקום והעיצוב מחדש של הנמל. לאחר מכן מונתה לסמנכ”לית תכנון וקיימות בקבוצת שיכון ובינוי , שם הטמיעה עקרונות ניהול בסטנדרטים בינלאומיים של קיימות. בנוסף שימשה כדירקטורית בתעשייה האווירית, לצד ליווי גופים ורשויות בניהול אסטרטגי, ניהול סיכונים וקבלת החלטות בעולם משתנה בגישה של קיימות ואחריות חברתית.
אורנה היא ממקימי האגודות השיתופיות החקלאיות ״לב השדה״ ו״טנדר״, מרצה במכון מנדל למנהיגות ומשמשת כיום כיו״ר ועדת ביקורת בביטוח הלאומי.

אבנר הופשטיין הוא  עיתונאי חוקר מזה עשרים ושתיים שנה בכלי תקשורת רבים. בין היתר שימש עד לאחרונה : עורך תוכניות תחקירים בערוץ 2, ראש דסק התחקירים בגלי צהל, במאי בערוץ 10, עורך ב”ידיעות אחרונות” ושליח העיתון בארה”ב. הופשטיין אחראי לחשיפות ותחקירים רבים בארץ ובעולם ביניהם חשיפת המקור הבאסקי של “ירושלים של זהב”, התחקיר על רשת עולמית של סחר באיברים, חשיפת היהודים האבודים באמזונס, ותחקירים על שלדון אדלסון; חבר הועד המנהל של “העין השביעית” ומרצה לעיתונות באוניברסיטה הפתוחה, באוניברסיטת תל אביב ובמכללת עמק יזרעאל.