Embryonic // שרון אדריכלים

פתיחת התערוכה: יום ה’, 12 מרץ, 19:00 // הכניסה חופשית

על התערוכה
עוּבּר הוא יצור חי חדש שנוצר כתוצאה מהפריה ומתקיים ברחם. העובר נחשב לעובר עד לרגע היוולדו או בקיעתו מהביצה. מרגע היוולד עובר אדם הוא מוגדר כתינוק.
כיצד אם כך מוגדר מבנה טרם היוולדו? האם יש לו קיום מלבד היותו רעיון שהופרה לידי תכנון והדמיה? ואולי תהליך היווצרותו והמחשבה שהוטמעה במהלך העבודה הם מטרתו העיקרית של העובר הארכיטקטוני.
בחלל התערוכה מוצגים תשעה פרוייקטים שאפתניים שטרם נבנו ומאפשרים לצופה הצצה אל תוך עולמו הפנימי של האדריכל. על אף אופיים הצורני החדשני שומרים כדרכם, שרון אדריכלים, על פונקציונליות והתאמה לצרכי המשתמשים.
החיבור בין הדורות, ארד האב ובתו אנה הוא החיבור בין שני העולמות,ההווה והעתיד, העולם האדריכלי ועולם האמנות הקונספטואלית, בו ניפגשים הרגש והשכל ויוצרים משהו חדש שמתרחש ברחם יוצריו ויום אחד אולי גם ייצא לעולם כתינוק מוגמר.
על פיגום נטוש, גרם ברזלים שלא התפתח לכדי לידה, צומחים חיים חדשים, צומח העתיד.

שרון אדריכלים // אדריכל ארד שרון //אדריכלית שרון גור זאב // אנה שרון
אדריכל ארד שרון, בוגר ה-A.A. בלונדון ודור שלישי למייסד אדריכל אריה שרון ז”ל ובנו של אדריכל אלדר שרון ז”ל, שהצטרף למשרד כשותף בשנות השישים. ארד עסק גם בהוראה בפקולטה לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, שופט בתחרויות תכנון רבות (כגון “פרס רכטר”), כותב מאמרים רבים לעיתונות המקומית והבינלאומית ועוסק במחקרים תיאורטיים בתחום האדריכלי.

אדר’ שרון גור זאב, בוגרת הטכניון בחיפה ותואר שני מה-BERLAGE INSTITUTE  בהולנד, הצטרפה כשותפה במאי 2010. שרון עוסקת בהטמעת שיטות עבודה פרוגרסיביות כולל שילוב תוכנות פרמטריות ושותפה של ארד בניהול המשרד. כמו-כן, שרון מלמדת במכללת שנקר תוכנות פרמטריות וגיאומטריה מורכבת.

שרון אדריכלים – נוסד ע”י אבי האדריכלות הישראלית וחתן פרס ישראל לאדריכלות (1962)- אדריכל אריה שרון.המשרד הוקם בשנות השלושים של המאה שעברה. והוא עוסק עד היום ברובו בבניה ציבורית. שרון הסב למד בבית הספר של הבאוהאוס ובשנות ה-30 הקים את ”מעונות עובדים” בתל אביב- בלוקים של בניינים ברוח הסגנון הבינלאומי המקיפים חצר פנימית. בכל בלוק יש את כל מה שצריכים הדיירים ביום יום: מכבסה, מכולת, סטודיו, גן ילדים וכו’, מעין קיבוץ בתוך העיר.משרד שרון הינו אחד ממשרדי התכנון הוותיקים בישראל ומתמחה מאז היווסדו, בתכנון מבני ציבור בארץ ובעולם: מרכזים רפואיים, מבני עירייה, אוניברסיטאות, מרפאות, שכונות ומגדלי מגורים, בתי אבות, בתי ספר, מרכזי קונגרסים, ספריות, מוזיאונים, בתי קולנוע, בתי מלון, תוכניות מתאר ומבני תרבות. כמו כן מתמחה המשרד בפרויקטים העוסקים בבתי חולים לשעת חירום, בעיצוב פנים, בעיצוב אומנותי ובפיתוח סביבתי.

אנה שרון, נולדה בתל אביב, למדה בתיכון עירוני א’ לאמנויות – קולנוע ופילוסופיה ולומדת כיום ב -Goldsmiths university (אמנות והיסטוריה). בעבודתה האישית משלבת נושאים של גוף – צורה, גוף – נוף (landscape), גוף – מגדר (ומגדר בהקשר לטכנולוגיה, מכאניזציה, טראנס-הומניזם, מודרניזם וקפיטליזם – הפוליטיקה של הגוף), גוף – בהקשר לרפואה (מיקרוסקופיה, היכולת להתבונן בגוף באמצעות הטכנולוגיה), הקווים המקשרים בין כל הגופים החיים כולם. הרצון לאינדבידואליזם המתבטא דרך הגוף הפיזי כנקודת קישור אל עולם החי – כל מה שחומר בנו, ומקשר אותנו אל כל מה שחומר – ביטול ההיררכיות בין בני האדם לשאר עולם החי דרך הנכחת הגוף המקשר (ניטשה). כמו כן, בהקשר אל שיטת מחקרה, נעה בין נושאים של הנאורות/מדע, דת ואנימיזם (היחס האנושי אל עולם החי במהלך ההסטוריה).

אוצרות התערוכה: ביני שריד, הילית שפר

שעות פתיחת הגלריה:
ג׳,ד׳, ו׳ 15:00-11:00
ה׳ 16:00-10:00
שבת 11:00 – 17:00

שיח גלריה // INSIDE OUT

שבת, 22 פברואר, 11:00 // הכניסה חופשית

שיח גלריה במסגרת התערוכה INSIDE OUT, התערוכה השנתית הרביעית של אמני קבוצת WAG. קבוצת WAG ISRAEL  היא חלק מארגון אמנים בינלאומי  שמרכזו בקרואטיה וחברות בו 80 מדינות ומטרתו קירוב לבבות דרך האמנות וקידום אמנים. החברים בארגון באים מתחומים שונים– אמנות פלסטית,מחול,שירה,תסריטאות ואפנה.

משתתפות:
רומי רנן // ציירת, נשיאת ארגון WAG הישראלי
שולה רוס // אמנית

הכניסה וההשתתפות ללא תשלום. לפרטים והרשמה יש ליצור קשר עם מוקד האירועים של קלאב 50 בטלפון: 073-7021530.

 

אתגר קרת ואסף חנוכה // הרצאה

יום ד’, 26 פברואר, 20:00 – 22:30 // הכניסה חופשית

במהלך ההרצאה ישוחחו אסף חנוכה ואתגר קרת על עבודתם המשותפת לאורך השנים על החיפוש ומציאת הדימוי המתאים לכל טקסט וסיפור והמחשבה שמאחורי הבחירות. על יחסי עבודה, חברות ומה שבאמצע.

אתגר בעיקר ידבר ואסף בעיקר יצייר בלייב.

הכניסה לערב חופשית // מספר המקומות מוגבל
להזמנת מקום מראש, יש להירשם בקישור הבא: https://www.eventbrite.com/e/89030072343

INSIDE OUT // התערוכה השנתית של קבוצת אמני WAG

פתיחת התערוכה: יום חמישי, 6 פברואר: 19:00 // הכניסה חופשית

התערוכה Inside Out היא התערוכה השנתית הרביעית של קבוצת אמני WAG Israel. קבוצת אמני World Art Games  מתייחדת במגוון סגנונות וחברים בה ציירים, פסלים, צלמים, משוררים ומוסיקאים.

בתערוכה “פנים וחוץ” בוחנים האמנים את המציאות החיצונית מנקודת מבט של סקרנות אישית ועל גביה יוצרים את הזהות: מופשטת, סימבולית, פיגורטיבית נאיבית אקספרסיבית או סוריאליסטית.

קבוצת WAG ISRAEL  היא חלק מארגון אמנים בינלאומי  שמרכזו בקרואטיה וחברות בו 80 מדינות ומטרתו קירוב לבבות דרך האמנות וקידום אמנים. החברים בארגון באים מתחומים שונים– אמנות פלסטית,מחול,שירה,תסריטאות ואפנה.

אמני הקבוצה הישראלית  השתתפו בתערוכות בינלאומיות שארגנו המדינות החברות ברחבי העולם, ביניהן בניו-זילנד, גרמניה, פינלנד, אנגליה והשנה במקסיקו. רומי רנן, נשיאת הסניף הישראלי, זכתה במדליית זהב על פעילות הקבוצה, ושולה רוס סגניתה זכתה במדליית זהב על פיסול.

MY CHURCH // תערוכה מאת נועה רייכנברג

אוצרת: ד”ר אביבית אגם דאלי

לאורך תולדות האמנות מתפקד דימוי המראה או הראי במטרה למשוך את תשומת ליבו של הצופה לעובדת היותו צופה/ נמען, כמו גם למעמדו של הצייר ביחס לצופה – כמתווך/ כמוען. המראה מתייחסת, ללא מילים, למודעות העצמית של פעולת הראייה ביחס למצבי ניראות: מרוכזת בה התובנה כי הראייה מתעתעת ועל יכולת האמנות או על נבצרותה לתת דיווח אמין על אודות הנצפה (דובב, 2009, עמ’ 22).

נועה רייכנברג משתמשת במראות כבמצע, בדרך המפקיעה אותן מההקשר המקורי שלהן. הטכניקה בה משתמשת האמנית היא צביעת המראה באמצעות צבעי זכוכית. היצירות הן מופשטות וגאומטריות באופיין. דרך השימוש במראה כבסיס יוצרת נועה אמנות שאיננה ‘אדישה’ אלא מגיבה למציאות שסביבה ובה בעת הופכת את המתבונן לחלק מהותי ממנה. כך מקיימת האמנות  שלה דיאלוג עם הנמענים – הצופים. היצירה אינה מנותקת מסביבתה אלא משתנה בהתאם להקשר שבתוכו היא ממוקמת: היא משנה ומשתנה בה בעת. הראי מעצים את תשוקת העין (שם, עמ’ 109), כך הופך הצופה לתמונה, לאובייקט של צפייה בעצמו (Lacan, 1977).

הצורות הגאומטריות והמופשטות הנוצרות תחת מכחולה של נועה הן אוניברסליות ומוכרות לכל. השימוש במראה כבמצע מעניק לצורות הגיאומטריות מימד נוסף, המאפשר יציאה מהדו-מימדיות המאפיינת אותן ומכניס את החלל ואת אשליית תלת המימד אל תוך היצירה. הצורות מתכתבות זו עם זו ויוצרות אלמנטים של סימטריה או אי-סימטריה בקומפוזיציות משתנות המבטאות תנועה.

צבעי הזכוכית מקיימים דיאלוג בין מרקמים שונים של צבע, ובין שקוף לאטום – המקום בו המבט נחסם או משתקף חזרה אל המציאות המשתנה הנראית בתוך ומבעד לצורה. נוצרת דקונסטרקציה של שדה הראיה ודרכה חוקרת האמנית מהי זהות עצמית ומהי נראות. בהקשר לכך ניתן להתייחס לדבריה של החוקרת לאה דובב כי הראי מאזכר את הנפילה אל התודעה העצמית והוא מעין מצבה לעולם שהיה בטרם היות המבט (שם, עמ’ 108). היצירה הופכת לחלק מהנמען ומשתנה ברגע שהוא עוזב ומגיע נמען אחר. היצירות פותחות צוהר אל פנים סובייקטיבי שהוא ייחודי ומשתנה: מעין אקט של תפילה חילונית.

שם התערוכה מרמז על מקורות ההשראה של נועה – הוויטראז’ים הכנסייתיים, אך בשונה מהם עבודותיה נבדלות מבחינת הטכניקה, המשמעות והמסר. וויטראז’ נעשה על ידי חיבור של זכוכיות צבעוניות. לעומת זאת, ביצירותיה המראה נותרת שלמה, כבסיס היצירה. הציור והצבעים המיוחדים הם שיוצרים את המרקמים ואת ההשתקפויות. בנוסף, וויטראז’ים דורשים אור חיצוני (אלוהי) בכדי להיראות, ואילו המראות משתמשות באור הפנימי של החלל בו הן מצויות. ההשתקפות של האדם המתבונן ביצירה משנה הן אותה והן את המתבונן. זהו בית התפילה האישי של כל צופה וצופה באשר הוא. זוהי אמנות מודרנית וחילונית, השמה את האדם במרכזה ומאפשרת לו להרהר תוך כדי צפייה בתוך עצמו המשתקף ביצירות.

Englishmen in Tel Aviv // תערוכה

פתיחת התערוכה: יום ה’, 7 נובמבר, 19:00 // הכניסה חופשית

מועדי התערוכה:
3 – 20 נובמבר
ימים ג’, ד’, ו’ 11:00 – 15:00 / ימים ה’, שבת 11:00 – 17:00

Sammy Kattan and Leon Weinreb embark on their first major exhibition. English Tel Avivians, Kattan riffs on the textures of Tel Aviv to produce joyful and inexplicably provocative mixed media pieces; Weinreb bounces off the city in traditional oil paints, looking for the sublime where it probably isn’t. This exhibition marks another arrival for the Englishmen, and with lightness and verve invites us to reconsider the spaces and places to which we belong.

סמי קטן ולאון ויינרב בתערוכה הגדולה הראשונה שלהם. שניהם תל אביבים אנגלים. קטן מתרשם ממרקמים בתל אביב ומייצר מקטעים מעורבים מעוררי שמחה ופרובוקציה. ויינרב מתענג על העיר בצבעי שמן מסורתיים, ומחפש את הנשגב שכנראה לא ימצא. תערוכה זו מסמנת כיוון נוסף לבדיקה עבור האנגלים, ובקלילות וישירות מזמינה אותנו לשקול מחדש את החללים והמקומות אליהם אנו שייכים.

זיקנה בעיר- כדאי לתכנן את זה // בשיתוף איגוד המתכננים

יום ה’, 12 ספטמבר, 18:15 – 21:00

עובדה חשובה לכל מי שמתכנן לחיות מעל גיל 65 וגם שתהיה לו דירה: בניגוד לסברה הרווחת, יותר מ-500 מיליון בני אדם בגילאי 65+ גרים בערים. מדובר ביותר ממחצית מהאנשים המבוגרים בעולם.

איגוד המתכננים סבור שהגיע הזמן לשבת ולדון בענין בכובד ראש.הנכן מוזמנים ומוזמנות לערב עיון בנושא “זקנה בעיר – כדאי לתכנן את זה”, העוסק כולו בתכנון דיור עבור הגיל השלישי.

מידע מלא אודות ערב העיון יועלה בימים הקרובים. הרשמה מוקדמת לערב דרך אתר איגוד המתכננים בקישור זה:
https://www.aepi.org.il/index2.php?id=652&lang=HEB

(תמונה לקוחה מספר ‘מגוחך בעורף האויב”, קובי ניב ודודו גבע, אדם מוציאים לאור, 1985. יש דברים שלא מתיישנים…)

תערוכה: סגור לרגל שיפוצים /under construction

תל אביב, עיר של הריסה ובניה מחדש. על חורבות הבאוהאוס המתכלה לאיטו מתקיימת ומתהווה עיר חדשה של מגדלים, גורדי שחקים, שכונות חדשות ובעיקר פרוייקטים קבלניים שאפתניים המתיימרים לחזק יסודות להוסיף קומות ולתת תקווה לדיור איכותי, משאת נפשו של כל דייר תל אביבי. הכל תחת כנפיה של תמ״א 38, תוכנית מתאר ארצית תוכנית החלה על כל שטח מדינת ישראל ומשפיעה גם על התכנון המחוזי והמקומי, על נושאים בעלי חשיבות ציבורית כמו עקרונות בינוי ושימוש בחופים דרכי תחבורה, ועוד.

בשנים האחרונות מורגשת תוכנית המתאר הזו בכל רחבי הארץ, דרך שבילים של הריסות, טרקטורים, מערבלי בטון ומשאיות. אותם רכבים גדולים ומכשור חדשני שינתץ יפרק וישבור, יהיה גם זה שיבנה מעל ההריסות את החדש. כי זו מהותה של התחדשות. מחיקת וניקיון הישן. לעיתים קורה התהליך גם פנימה בנפש. כדי להיבנות ולהתקדם עלינו להשאיר מאחור את העבר גם אם היו בו חלקים יפים.

בתערוכה נותנים 13 אמנים את פרשנותם האישית לנושא ההרס והבניה מחדש. לעיתים תתייחס העבודה רק לחומר ולאלמנטים מתוך עולם פיזי של התרחשות המתקיימת סביבם, ובמקרים אחרים כמו בעבודות של עירית ספיר וסמי קטן,נוכל למצוא את סיפורם של האנשים הקטנים המתקיימים לצד העולם הבלתי מנוצח של המנופים והדחפורים.

בינתיים לא נותר לנו אלא להתהלך כמתים חיים באתרי בניה לנשום את הפיח את ריח המתכת הנצרבת ואת רעש הדחפורים, לדלג מעל שיברי עץ ושקי חול ולחכות שהעיר תסיים לבנות את עצמה לדעת והרכבת הקלה תיקח אותנו הרחק הרחק מכאן.